החופש ללמוד בחופש

מאת צביה אלגלי

במהלך השנים בהן שלחתי את ילדיי לבית הספר, אהבתי את החופש הגדול יותר מכל התקופות בשנת הלימודים. במקביל, תיעבתי אז כמו היום את הכותרות בעיתונות שזעקו  "מה לעשות עם הילדים בחופש הגדול?"

לחבריי סיפרתי תמיד כמה אני אוהבת את הימים הללו, שאפשרו  לי להקיץ באופן טבעי עם הזריחה, בלי להכין סנדביצ'ים (ככה זה אצלינו, מעולם לא הכנו כריכים) או לשמש שעון מעורר לסרבני השינה או ללוות לבית הספר, המקום שתמיד האמנתי והיום אני כבר יודעת, שעשה נזק יותר מתועלת.

עם השנים הבחנתי בתופעה מעניינת: בחופש הגדול הילדים היו עושים "קפיצה" התפתחותית. ולא רק הילדים שלי: כל הילדים. הם היו חוזרים ללימודים לא רק  גבוהים יותר, אלא גם מפותחים יותר רגשית וקוגניטיבית הרבה יותר מאשר בהשוואה לפרקי זמן דומים במהלך שנת הלימודים.

לתופעה הזו שמו לב גם חבריי וגם המורות שפגשו את הילדים עם פתיחת שנת הלימודים. מורות ומורים המלמדים במערכת החינוך יודעים ומכירים את התופעה הזו היטב.

כך הבנתי, שחופשה מבית הספר מאפשרת צמיחה. להבנה הזו הצטרפו במהלך השנים נסיון חיים ובשנים האחרונות גם תובנות שאספתי ממחקרים שונים. זוהי בעיני הוכחה נוספת לכך שבית הספר פי שהוא מתנהל היום פג תוקף.

פג תוקף, כיוון שברור שאי אפשר ולא צריך לאמן ילדים לבגרותם. כל חווית חיים בונה אותם למה שהם כעת ולמה שיהיו. ילדים לומדים מתוך התנסות ומתוך חיקוי, בדרך טבעית. החברה המערבית מגלה מחדש את מה שחברות פרימיטיביות יותר,  לא שכחו. את הדרך הבסיסית ללמוד: למידה משחקית. PLAY. אותה למידה שמתרחשת בגן ומופסקת באופן מלאכותי וחד בין כתלי בית הספר.

פיטר גריי מספר על חברות פרימיטיביות שבהן משחקים עד סוף גיל הנעורים. המבוגרים שם, יודעים שילדים לומדים על העולם מתוך משחק עם ילדים אחרים במגוון גילאים, תוך התבוננות וחיקוי ילדים אחרים ומבוגרים משמעותיים. , בית הספר שלנו לעומת זאת, מאמן ילדים מגיל שש במשימות שאינן רלבנטיות עבורם, הלקוחות מעולם המבוגרים וכך לא מותיר להם זמן ללמידה. זו הסיבה שילדים נהנים מההפסקות ולא מהשיעורים: ילדים כן נהנים ללמוד, אבל בדרך אחרת לחלוטין מזו הנהוגה בבית הספר. למעשה אנחנו לומדים מלידה עד גיל שש, ללא מורים וללא שיעורים, את כל הבסיס להבנתנו את העולם.

מערכת החינוך בעולם כולו מתמודדת עם ביקורת על ירידה בהישגים, שעמום וחוסר רלבנטיות. אני סבורה שלא מדובר בכשלון הנובע מאי עמידה במדדים בינלאומיים כאלה או אחרים. מדובר בכשלון בתפקיד החינוכי המשמעותי שיש לבית הספר כיום, והוא היכולת לגרום לבוגריו לרצות ללמוד כל חייהם. בתפקיד הזה בית הספר כושל כמעט ב100% מהמקרים.

החופש הגדול, משחרר את הילדים מחובותיהם הלימודיים המפריעים להם ומאפשר להם ללמוד. החופש הגדול הוא הזדמנות עבור אנשי חינוך ללמוד כיצד יכול בית הספר לחזור להיות רלבנטי.

אפשר לקבל המון השראה על למידה משחקית מפיטר גריי, פסיכולוג אבולוציוני החוקר את הנושא ומספר מה תפקיד המשחק בלמידה

יחי החופש הגדול!!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s