מסורת, מסורת!

פוסט שנכתב במקור ב2014, עם השקת תכנית "ישראל עולה כיתה" ללמידה משמעותית, על ידי שי פירון שר החינוך. אנחנו בשנה מיתולוגית, 2020, מגיפת קורונה מאתגרת את עולם החינוך אולי יותר מכל עולם אחר, אבל הפוסט הזה רלבנטי. המסורת משתנה לנגד עיננו ולכן ראיתי לנכון לחזור לפה, לעדכן ולפרסם מחדש. הנה כך כתבתי אז:

בתחילת תשע"ה, כשישראל עלתה כיתה, גמלה בליבי החלטה "לחזור לשטח". להרגיש שוב מקרוב את הטמפו, את האוירה מבפנים, בחדרי המורים, בכיתות הלימוד. עשיתי זאת למרות שאני פוגשת מורים כמרצה, במכללה, מלווה אותם בדרכם לתואר השני, כי זה לא אותו הדבר, לימודים לתואר והשתלמות בית ספרית .

ואז חזרתי. לשלושה תיכונים מצויינים במרכז הארץ. למורים מצויינים ומחוייבים. אנשים איכותיים שלא יעקפו אתכם מימין בפקק. מנהלים בעלי חזון שרואים בעבודתם שליחות.

כולם רצו לעלות כיתה ולהיות חלק מהנהר הזורם לכיוון הלמידה האישית, המשולבת.

פגשתי מורים עם תשוקה אמיתית ללמוד. עם הבנה שלתלמידים שלהם לא קל, שהם יוצאים לעולם מעורפל ושונה מזה שהם עצמם בגרו אליו ומצאו בו את מקומם. עולם שאין בו עוגנים ברורים. עולם שאין בו מסורת.

הצגתי בפניהם בכל מפגש תפישת עולם מהפכנית, גישות פדגוגיות של למידה מתוך מוטיבציה, שמעוררות את הסקרנות ולא מכבות אותה. רציתי לסחוף אותם איתי בדרך להפוך את מערכת החינוך למקום שבו לתלמידים תהיה חוויה טובה של למידה.

הם האמינו לי. הם רצו שינוי. אבל הם חיים בעולם שבו השורה בשיר כל כך מתאימה:

"כל אחד מאיתנו הוא כנר על הגג המנסה לאלתר איזו מנגינה קטנה וערבה מבלי ליפול על הראש"

הם נדרשים לשינויים בלתי פוסקים אבל המסורת "הצליחה להם". הצליחה במושגים של מערכת החינוך במדינת ישראל של עד הרגע ההוא. כבר שנים שהם מובילים תלמידים לבגרות מצויינת. אחוזי הזכאות בבגרות נושקים ל-100.

אז למה לשנות?

סיפרתי להם, שבחוץ הכל השתנה. והם האמינו לי. אבל יש להם מסורת. מסורת טובה שמחזיקה אותם כדי שלא יפלו מהגג שהם עומדים עליו.

אז בכל פעם שאני פוגשת את אותם שומרי מסורת, מתנגנים לי נתן דטנר והמקהלה.

כל כך נכון. כל כך מתאים:

"כאן באנטבקה הקטנה שלנו.
כל אחד מאיתנו הוא מין כנר על הגג.
המנסה לאלתר איזו מנגינה פשוטה וערבה,
מבלי לאבד את שיווי המשקל,
ליפול ולשבור את הראש.
ותאמינו לי, זה לא קל.
ודאי תשאלו: אם זה כל כך מסוכן,
למה אנחנו עדיין ממשיכים לשבת כאן?
התשובה מאוד פשוטה:
אנחנו ממשיכים לשבת כאן,
כי אנטבקה, היא הבית שלנו.
ואיך אנחנו מצליחים לשמור על שיווי המשקל?
גם התשובה לשאלה הזאת מאוד פשוטה:
מסתכמת במילה אחת, אחת בלבד: מסורת! "מסורת, מסורת!"

מילים: שלום עליכם. תרגום: דן אלמגור

(מתוך "שירונט")

מחשבה אחת על “מסורת, מסורת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s