Design Thinking: המפתח לשינוי בחינוך נמצא אצל המורה או: הקשר בין בטחון יצירתי, חדשנות בחינוך וטכנולוגיה

מאת צביה אלגלי

חדשנות בחינוך היא מונח שמתחבר אצלינו מיידית לטכנולוגיה. זאת משום שהדימויים העולים בראשינו עם העלאת צמד המילים הזה על דל שפתינו הוא כבר כמעט חמישים שנה, של מחשבי על, אינטליגנציה מלאכותית, מדפסות תלת מימד, שלל אפליקציות חינוכיות: שפע של מוצרים טכנולוגיים. די הגיוני, אחרי חמישים שנות התפתחות טכנולוגית מואצת בעולם הדיגיטלי, שסיגלנו לעצמינו אוסף דימויים טכנולוגיים במגירת החדשנות במוח. נודה בשמחה על האמת: אנחנו אוהבים חידושים טכנולוגיים וששים אליהם.

בשנים האחרונות, עולים קולות ספקניים, הקוראים לבחון מה עושה שפע הטכנולוגיה הזו ליחסים בין אנשים, מתוך חשש שהיא פוגעת בהם. שרי טרקל, הקוראת לחזור לשיח פנים אל פנים בעידן של שיח דיגיטלי דאגלס ראשקוף, המודאג מה"דיגיפרניה" שבה לקינו או ג'ירון לנייר שטוען שהטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים. לקולות הללו, שיש שיאמרו שסובלים מבעיית גיל וחוסר הבנה דיגיטלית, מצטרפים קולות צעירים ולא רק של חוקרים במגדל השן או של פעורי גיל. ג'ורג' ווצקי הוא זמר ראפ בן כמעט 30, שמקדיש כמה מהמונולוגים שלו לתחושת הצער והאבדן שהוא חש בעקבות התרחקותם של בני אדם משיחות פנים אל פנים. לשיר המחאה שכתב תחת הכותרת Tiny glowing screens הצמיד ווצקי קליפ המעביר מסר תת חושי שלמעשה הפכנו בחסות השימוש במסכים הזוהרים האלה לזומבים: מתים מהלכים. במהלך השיר ווצקי מצולם בהופעה ומבקש ברקע מהקהל לא לצלם אותו, פשוט להיות שם. לראות אותו דרך העיניים ולא דרך המסך הבוהק הקטן.

הגישה האמביוולנטית על פיה אנחנו מודאגים מטכנולוגיה ומאידך שמחים בה, מאפיינת באופן טבעי, גם מורים בכל מסגרות החינוך השואלים עצמם איך מנהלים שיעורים מעניינים, בחסות הטכנולוגיה. הם מתכוונים בדרך כלל לשיעורים שישלבו את הטכנולוגיה באופן שתועיל ללמידה ולא תפריע. הדיון סוער, כולל אמירות נחרצות יותר ופחות על כך ש"אי אפשר בלי" וש"לא ניתן לנהל שיעור עם המסכים האלה" כולם מסכימים שלא נמצאה הדרך לעשות זאת נכון. מה שמטריד את כותבת שורות אלה הוא לא העובדה שיש דיון. מטרידה היא העובדה שדורות של תלמידים נופלים בין מושבי הדיון הזה, כשהם לומדים בגישות מיושנות, בעוד מגוון של מכשירים דיגיטליים ואפליקציות עושים את דרכם לבית הספר ללא שימוש מועיל ויעבור כנראה עוד זמן רב עד שזה יקרה. תלמידים מבלים רק 12 שנה במערכת החינוך, שכבר חמישה עשורים מתלבטת מה לעשות עם טכנולוגיה.

על מנת לקרב את העידן הזה, שבו מחנכים ישתמשו בטכנולוגיה באופן מיטיב, נדרשת חדשנות חינוכית. חדשנות שמורים יפתחו מתוך בטחון יצירתי Cretive Confidence: הן של המערכת והן של המורים. בטחון יצירתי הוא מונח שטבע דייויד קלי, מעצב מוצר שהקים יחד עם אחיו את חברת IDEO לפני כ-30 שנה ואחר כך ייסד את ה d.school באונ' סטנפורד, כדי ללמד אנשים תהליך מובנה שבו מפתחים חדשנות בתהליך של חשיבה עיצובית Design Thinking, באמצעות בטחון יצירתי. בטחון יצירתי הוא הבסיס והאמונה של אדם ביכולתו ליצור משהו חדש שיענה על צורך אמיתי ויסייע לפתור בעיה, לקדם תהליך מרעיון, לדבר ממשי. בטחון יצירתי הוא הבסיס לחדשנות. האחים קלי, עיצבו לאורך שנים תהליכים שמיועדים לעודד את הבטחון היצירתי ולהפכו לכור היתוך לרעיונות ישימים. היום הם מוכרים את השיטות הללו למערכות עסקיות, לאומיות וגם לחינוך.

חדשנות חינוכית איננה טכנולוגיה כזו או אחרת. חדשנות חינוכית היא היכולת של איש חינוך להוביל אבולוציה. להבין את הצורך השונה של קבוצות שונות של לומדים ושל הלומד היחיד, בדרך שלהם ללמידה, לקחת יוזמה לאתר את הדרך לתת מענה לצורך הזה וליישם אותה בשטח. למה אבולוציה? כיוון שמדובר בתהליך אבולוציוני שבו שורדים או "מנצחים" הרעיונות הישימים והמתאימים ביותר המובילים ל"הצלחה". המוטציות – השינויים שיובילו להצלחה, הם אלה המובילים תלמידים ללמידה. כשמדברים על מורה המוביל שינוי חדשני בחינוך מדברים על איש החינוך שיודע לעשות את השינויים הללו כדי לסייע לתלמידיו לאהוב את הלמידה או לפחות, לדעת כיצד לנהל אותה.

מה עושים עם כל היצירתיות הזו?

החשיבה העיצובית, היא תהליך המביא מרעיון ליישום באמצעות בניית בטחון יצירתי המורכב מאמונה ביכולת, היכרות עם מגוון אסטרטגיות וכלים, ויכולת לחבר ביניהן לתפריט המתאים לכל תלמיד. בתוך הכלים הללו נמצאת <גם> טכנולוגיה. אותם מורים מובילי אבולוציה הם הנכס של מערכת החינוך. ברמה הבית ספרית, כדי לקדם חדשנות צריך לפתח מכ"ם חדשנות, בעל יכולת לזהות את האנשים החדשנים בקהילת בית הספר, לסייע להם לקדם את הגישות שלהם, להפיץ את הגישות שלהם בבית הספר באמצעות תורה שבכתב ותורה שבעל פה. להפוך אותם למנהיגי דרך כדי להעצים את ניצוץ החדשנות בקרב כל קהילת בבית הספר. את זה, עושים בעזרת חשיבה עיצובית בגישה של HCD Human Centered Design – על חשיבה עיצובית ועל HCD – המתחיל באמפטיה Empathize תוכלו לקרוא כאן.

למילים של ווצקי לשיר Tiny glowing screens עם פרשנויות גולשים באתר Genius

מודעות פרסומת

קפה רעיונות

blog art v2

"קפה רעיונות" הוא תהליך יזמי קומפקטי שארגתי מכמה חוטים שמשכתי מפקעות סבוכות כמו: PBL ,  למידה שיתופית, למידה בחברותא, מרחב פתוח, האקתון, משוב עמיתים, פרזנטציה. הוספתי תבלינים בדמות זמנים קצובים, ניהול קפדני אבל משחרר לעשייה, והרבה אמון. התוצאה היא שמורים מתדיינים, מתווכחים, טוענים, יוצרים בחגיגה של למידה משתפת.

כל מי שהגה יוזמה חינוכית, ואת זה עושה כל איש חינוך, יודע שכאשר ישנה יוזמה, פרוייקט, רעיון חינוכי, משימה לימודית שנראית לנו מעניינת, אנחנו במקרה הטוב מיישמים אותם בבית הספר וממשיכים הלאה. במקרה היותר טוב- משתפים מורים אחרים בצוות תוך שיחה אקראית בחדר המורים, או מציגים אותה במסגרת שעות מנהל או בחדר מורים לומד.

אם התמזל מזלינו ואנחנו עובדים בצוות, פיתחנו את היוזמה יחד ואם לא, עבדנו קשה  מאד, לבד או בצוות מצומצם ויצרנו יוזמה יפה, ראויה שניתן לאמץ אותה לתחומים ולגילאים אחרים, אבל ברוב המקרים זה לא קורה. האי לא הופך ליבשת.

הבעיה המרכזית עם יוזמות מקוריות היא שהן נשארות ברמת האי הבודד ולא הופכות לנחלת הכלל: לא בדרך לפיתוחן ולא ביישום. ליוזמות הכרוכות בשילוב טכנולוגיה דיגיטלית יש מקום מיוחד של השארות כאיים, כיוון שהן מצריכות מהמורים מאמץ נוסף ומיוחד, ומבית הספר תקציבים והיערכות לוגיסטית יחודית.

על מנת לאפשר פיתוח שיתופי, שהוא תמיד יותר עשיר ויצירתי, שיש לו סיכוי טוב לזכות בהפצה ויישום של יוזמות ברחבי בית הספר, בניתי את "קפה רעיונות".

"קפה רעיונות" הוא מהלך המיועד לשתף בתהליך הפיתוח וביישום. הוא קל לתפעול, קצר ומאפשר לכל אחד לשתף את רעיונותיו ולאמץ רעיונות של אחרים. הוא משמש מדרגה לטפס בה מרעיון בר יישום להפצתו. הוא מתאים לכל שלב בעבודה ומכיוון שהוא קצר, הוא מאפשר חזרה ולמעשה, יכול להפוך לשיטת עבודה יעילה המסייעת לארגון להפוך לארגון לומד.

הכנות מראש:

לכל קבוצה על השולחן יהיה מונח גליון נייר גדול שעליו ירשמו השגריריים מהקבוצות המבקרות (מהלך שיוסבר בהמשך) את התובנות והרעיונות שלהם. ניתן להיעזר במחשב לצורך תיעוד התהליך והרעיונות. במקרה כזה- ימונה מתעד שרק הוא ישתמש במחשב.

כלל חשוב ותורם להצלחה הוא הקצאת הזמנים: יש להקדיש לכל שלב זמן קצוב, וקצר מעט מהמצופה. מומלץ מאד להציג שעון עצר על מסך גדול בכל שלב.

שלבי העבודה 

1. גיבוש הרעיון הראשוני על מסמך, מוכן להצגה בפני מבקרים ועמיתים. המסמך יכלול תאור קצר של היוזמה לפי מטרות, תפוקות ותוצאות, אוכלוסיית היעד, שיתופי פעולה קיימים ונדרשים, משאבים נדרשים ומשאבים קיימים. לו"ז ואחריות לביצוע.

בהנחה שהמשתתפים הכינו מראש את השלב הזה ונדרשת התארגנות קצרה בלבד, שלב זה צריך להימשך עד 10 דקות.

2. כל צוות ממנה שגריר או שניים ליציאה לביקור בכל אחד מהצוותים האחרים.

הביקור בצוותים האחרים מיועד:

  •       לאפשר לצוות המפתח לספר על היוזמה ולקבל משוב
  •       לאפשר לשגרירים המבקרים לאמץ רעיונות איתם יחזרו לצוות שלהם להמשך פיתוח

השגרירים יוצאים לביקור ביוזמות השכנות, שומעים ממפתחי היוזמה אודותיה ונותנים משוב על פי 4 היבטים, אותו הם אומרים בעל פה וכותבים בנקודות על הגליון שעל השולחן:

מה שאהבתי ביוזמה וראוי לציון

רעיונות שהיוזמה העלתה אצלי, עבורכם ועבור עצמי

רעיונות להרחבה ולהצמחה

שאלות שעלו וראוי לתת עליהן את הדעת

חשוב לשמור על הכללים למתן המשוב והם:

Be kind תהיה חביב ואדיב במתן המשוב

Be specific תהיה ממוקד – תן משוב מבוסס דוגמאות, מדוייק

Be helpful תהיה מסייע – תן הצעות לפעולה ורעיונות שניתנים ליישום

שלב זה מתאפיין בעבודה אינטנסיבית והוא עתיר פעלתנות ומוטיבציה.

 

3. ארגון מחדש וחשיבה

בתום שלב המשוב, כאשר לכל קבוצה יש אוסף תובנות שנאספו על ידי הסיירים ומהאורחים שהגיעו, מתכנסים כל חברי הקבוצה מחדש כדי לשפר את הרעיון הראשוני בעזרת כל התובנות שנאספו. הרעיון המגובש מחדש מנוסח על גבי מסמך על פי ראשי פרקים , ואז מכינים חברי הקבוצה מצגת קצרה, בת 5 דקות, ובה מציגים:

    1. הרעיון
    2. מה נלמד בתהליך
    3. שיתופי פעולה אם נוצרו
    4. מה נדרש כעת על מנת ליישם
    5. לוז ואחריות

כדאי מאד להציג את הרעיון בעל פה או בעזרת הגליון ששימש במהלך ה"קפה רעיונות". ניתן להציג על מסך תמונות ממחישות, צילומים ותרשימים אם יש צורך.

שתפו אותי בשאלות, ברעיונות ובהתנסויות

צביה

Zvia.elgali@gmail.com

לפיתוח הרעיון תרמו תכנים מכאן:

ומכאן:

ומכאן:

http://www.edutopia.org/project-based-learning